רגב חברה חקלאית בע"מ נ' סוילטק בע"מ

פסק דין

התביעה והמחלוקות בין הצדדים

1.התובעת הינה חברה המתמחה בגידול ושיווק תפוחי אדמה.

על מנת לחטא את הקרקע בה נזרעים תפוחי האדמה ובמטרה להדביר מחלות שונות, בעיקר מחלה הידועה בשם "גרב אבקי", נהגה התובעת להשתמש בחומר הדברה בשם "מתיל ברומיד", שהיה יעיל למטרות אלו.

בשנת 2004 אסרו משרדי החקלאות ואיכות הסביבה על השימוש בחומר זה, והתובעת החלה לחפש תחליף.

אחד התחליפים שהוצעו למטרה זו של חיטוי הקרקע והדברת מחלות, היה תכשיר בשם טלופיק, אשר נוסה ושווק ע"י הנתבעת.

לטענת התובעת פנתה אליה הנתבעת באמצעות מר יורם כחלון (להלן: כחלון), והציעה לרכוש ממנה את הטלופיק, תוך הבטחה לליווי, פיקוח ומעקב על השימוש בחומר הדברה זה, והבטחה כי התכשיר יעיל בהדברת הגרב האבקי.

בעקבות המלצה זו רכשה התובעת מהנתבעת למעלה ממאה טון טלופיק, בעלות של כ- 2.5 מליון ש"ח, אותם שילמה ב- 12 שיקים.

במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2004, חיטאה התובעת באמצעות הטלופיק את שטחי הגידול שבחזקתה – המשתרעים על פני כ-3,000 דונם, בהתאם להוראותיו של כחלון, אלא שבבדיקות מעקב שנערכו לקראת איסוף היבול, התגלו בפקעות תפוחי האדמה, בחלק מהחלקות, נגעים גדולים של גרב אבקי, אשר גרמו נזק ליבול. כדי להקטין את הנזק ולהציל חלק מהיבול, נאלצה התובעת לקצר את תקופת הגידול, וכתוצאה מאלו נגרמו לה נזקים רבים, אשר הוערכו על ידי שמאי מטעמה בסך של כשני מליון ש"ח (אשר כוללים נזק כמותי, נזק איכותי ונזק עתידי).

לטענת התובעת האחריות לנזקים מוטלת על הנתבעת אשר, בין היתר, שיווקה תכשיר שאינו יעיל ואינו מתאים להדברת מחלת הגרב האבקי, הטעתה את התובעת ויצרה אצלה מצג שווא בדבר יעילות התכשיר, לא הדריכה ולא פיקחה על השימוש בטלופיק בדרך שהיתה עשויה למנוע את הנזקים.

עוד טענה התובעת, כי כתוצאה מהנזק שנגרם ליבול, היא פנתה אל הנתבעת וביקשה שלא שלא לפרוע את השיק האחרון בסך של 157,712.34 ש"ח, ששולם תמורת הטלופיק, וזאת עד לבירור מלוא היקף הנזק, אלא שהנתבעת מיהרה והפקידה את השיק, ואף פנתה להליכי הוצאה לפועל (ת"א 8618/06).

התובעת טענה כי על הנתבעת לפצותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהשימוש בטלופיק, המסתכמים ב– 2,291,041 ₪ ולדחות את התביעה שהוגשה כנגדה בגין השיק נשוא הליכי ההוצאה לפועל.

2.הנתבעת, הינה חברה המתמחה בפיתוח ושיווק תכשירי הדברה לחקלאות, והיא זו ששיווקה לתובעת את הטלופיק.

לטענת הנתבעת, הטלופיק קיבל רישוי בשנת 2000, ומאז נעשו על ידה נסיונות לעניין את התובעת בתכשיר זה. ואכן, בשנת 2004 פנה מנהל התובעת, יהודה חמוי, אל הנתבעת במטרה לרכוש את הטלופיק לצורך חיטוי השטחים החקלאיים בהם מגדלת התובעת תפוחי אדמה.

לטענת הנתבעת היא לא הטעתה את התובעת, לא מסרה לה פרטים שאינם נכונים או לא מדוייקים, ועובדה היא כי התביעה מתייחסת אך ל- 321 דונם מתוך כ- 3,000 דונם אותם עיבדה התובעת ובכולם עשתה שימוש בטלופיק.

עוד טענה הנתבעת, כי תווית התכשיר והעלון המצורף לו מצהירים שהוא אמור להדביר נגעים מסוג "דוררת" ו"נמטודות יוצרות עפצים" אך לא גרב אבקי, והדברים הובהרו למנהל התובעת, מה גם שבהסכם שנחתם בין הצדדים נאמר במפורש כי הנתבעת לא תהיה אחראית לתוצאות יישום הטלופיק בשטח.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי הטלופיק אינו תחליף הזהה למתיל ברומיד, ואין בנמצא חומר יעיל היכול להשיג את אותן תוצאות כמוהו. אלא שמאז נאסר השימוש במתיל ברומיד לא אותר לו תחליף, והטלופיק נמצא כתכשיר יעיל, אשר לא קיים בשוק יעיל ממנו.

לטענת הנתבעת היא עשתה את כל הנדרש על מנת להשיג את התוצאות המיטביות מהשימוש בטלופיק, היא לא התרשלה בפעולותיה, ואין קשר סיבתי בין השימוש בתכשיר לבין נזקי התובעת.

בנסיבות אלו טענה הנתבעת, יש לדחות את התביעה כנגדה, ולחייב את התובעת לשלם גם את סכום השיק שביטלה.

3.להשלמת התמונה יצויין, כי הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד י.מ. עמרוסי בע"מ- האחים ג'אבר, שהיתה החברה האחראית לביצוע פעולת החיטוי בשטח, בטענה כי אם ימצא שהנתבעת אחראית לנזקי התובעת, הרי שיש להטיל את האחריות על החברה המבצעת.